הפסקת נשימה, דום נשימה חסימתית בשינה הוא הפרעה נפוצה. ההערכות לגבי מספר האמריקאים הלוקים בהפסקת נשימה חסימתית בשינה משתנות על פי הקריטריונים בהם משתמשים החוקרים עבור המחקר. יחד עם זאת, על פי ההערכות השמרניות, מספר האמריקאים המבוגרים הלוקים בהפסקת נשימה חסימתית בשינה הוא כ-20 מיליון. הפסקת נשימה חסימתית בשינה מתרחש עקב חסימות בדרכי הנשימה העליונות העשויות לגרום לנחירות או להפסקת הנשימה.

החסימות מתרחשות בזמן השינה עקב שתי סיבות עיקריות: היעדר מתח שריר וכוח המשיכה. רקמה עודפת בדרכי הנשימה העליונות וחריגות אנטומיות מחזקות את הגורמים הללו. בזמן השינה, במיוחד בשנת REMׁ(תנועת עיניים מהירות), הגוף שלנו נרגע ורקמות שרירים כמו הלשון והחך הרך מאבדים את קשיחותם הקלה. כיוון שאנחנו נוטים לישון בשכיבה, כוח המשיכה מושך את הרקמות הללו לעבר החלק האחורי של הגרון וסוגר את דרכי הנשימה העליונות.

דרכי נשימה עליונות בריאות:

דרכי נשימה עליונות חסומות:

נחירות – הסימפטום הנפוץ ביותר הקשור להפסקת נשימה חסימתית בשינה – מתרחשות כאשר דרכי הנשימה העליונות נחסמות באופן חלקי. כאשר אוויר עובר דרך חלל מצומצם, הוא גורם לרקמות הרכות של הגרון, הענבל והחך הרך לרטוט. הרטטים הללו יוצרים את הצלילים שאנחנו מזהים כנחירות.

דרכי נשימה עליונות חסומות באופן חלקי:

כאשר רקמות אלה חוסמות לחלוטין את דרכי הנשימה העליונות, הן מונעות את הנשימה. הן למעשה חונקות את האדם הישן. הוא מתעורר די הצורך כדי להשיב את השליטה בדרכי הנשימה העליונות ולנשום שוב, ואז חוזר לישון. זה קורה מעשרות עד מאות פעמים בלילה לאנשים הלוקים בהפסקת נשימה, דום נשימה חסימתית בשינה, אך הם בדרך כלל לא זוכרים שהתעוררו.

כל חסימה מונעת מהגוף חמצן ומאלצת אותו להחזיק בפחמן דו-חמצני, שהגוף היה באופן תקין נושף החוצה. כתוצאה מכך, הגזים שבדם יוצאים משיווי משקל והגוף נתון בסביבה "רעילה". כשהגוף מפעיל "התראות" שהוא זקוק לחמצן נוסף, המוח מעיר את האדם הישן, הנשימה מתחדשת והוא נרדם שוב עד שמתרחשת החסימה הבאה. החסימות הללו מגבירות את הדופק ובסופו של דבר מקהות את מערכת התגובה האוטומטית של הגוף, מה שמביא לידי מקרים מתגברים והולכים של הפסקת נשימה ותת-נשימה.

ההתעוררויות הקצרות של אנשים הלוקים בהפסקת נשימה חסימתית בשינה מפחיתים גם את איכות השינה שלהם, מה שמביא לידי חוסר שינה. הסימפטומים של חוסר שינה הם הגורמים העיקריים לכך שהלוקים בהפרעה פונים לרופא שלהם. סימפטומים כגון ישנוניות מוגזמת במשך היום, בעיות ריכוז, בעיות בזיכרון ואף דיכאון נפוצות בקרב אנשים הלוקים בהפסקת נשימה חסימתית בשינה.

גורמי סיכון להפסקת נשימה חסימתית בשינה
רופאים זיהו מספר גומרים המגבירים את הסיכון ללקות בהפסקת נשימה חסימתית:

• השמנת יתר
• נחירה
• היסטוריה משפחתית של הפסקת נשימה חסימתית או נחירה
• דרכי נשימה עליונות צרות (לשון גדולה, ענבל גדול, סנטר שקוע, רקמה עודפת בגרון ו/או בחך הרך)

לאנשים שמנים יש סיכון גבוה יותר ללקות בהפסקת נשימה חסימתית(השמנת יתר). ככל שאדם שמן יותר, הפסקת הנשימה החסימתית יהיה חמור יותר, ולכן מרבית הרופאים ממליצים על התעמלות ודיאטה בריאה לאנשים הלוקים בהפסקת נשימה חסימתית (דום נשימה).

חוקרים גילו שחוסר בשנת REM מגבירה את התיאבון ומפחיתה את רמות האנרגיה. כתוצאה מכך, חוקרים טוענים שהפסקת נשימה חסימתית עלול לגרום לספיראלה יורדת עבור אנשים מסוימים משום שכאשר הם מפסידים שעות שינה, גורמים ל השמנת יתר: אוכלים יותר, עולים במשקל ומגבירים את חומרת הפסקת הנשימה החסימתית.